החלטה בתיק בר"ע 1812-02-14

השופטת לאה גליקסמן :

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל; בל 22215-08-12), בה נתקבלה בקשתו של המוסד לביטוח לאומי להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה.

2.         הרקע לבקשה:

2.1.                     בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המבקש נגד המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעתו בגב כפגיעה בעבודה בעילת המיקרו-טראומה.

2.2.                     הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה ימונה מומחה רפואי, אשר יתן את חוות דעתו, על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת.

2.3.                     המומחה הרפואי נשאל את השאלות המקובלת עת נבחנת תביעה להכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרו-טראומה, כפי שנקבע בהלכת סטרוק  [בר"ע 7923-06-13 המוסד לביטוח לאומי - סטרוק] .

2.4.                     בהחלטתו מיום 19.1.2014 נעתר בית הדין האזורי לבקשתו של המוסד להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה. החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור בפני.

3.         לאחר בחינת הבקשה וכלל החומר בתיק בית הדין האזורי, ובשים לב לפסיקה בעניין הפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי, המהוות תחליף לחקירה נגדית, מצאתי לנכון להציע לצדדים את ההסדר המפורט להלן.

4.         שאלה 1: יובאו הציטוטים מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ויישאלו השאלות שהוצגו בשינוי נוסח, כמפורט להלן:

·        בחוות דעתך קבעת ש"קיים קשר סיבתי מסוים" בין עבודתו של התובע לבין ההפרעה בגב תחתון של התובע. מובהר כי על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על כאבי הגב, דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על כאבי הגב, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. האם לאור הבהרה זו, ולאור קביעותיך לעיל בחוות דעתך, קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין ההפרעה בגב?

·        האם נוכח קביעותיך לעיל (השפעה שולית של העבודה, העובדה כי הגורמים האחרים הינם בעלי חשיבות גדולה יותר בהופעת המחלה וכו'), עומדת בעינה קביעתך כי אופי עבודתו של התובע החמיר את מצבו הרפואי של התובע בשיעור של 33%, דהיינו כי מידת ההשפעה של תנאי העבודה על מצבו הרפואי של התובע היא בשיעור של 33%? אם מידת ההשפעה היא פחותה, האם לתנאי העבודה הייתה השפעה משמעותית על מצבו הרפואי של התובע? בתשובה זה תן נא דעתך כי השפעה משמעותית של תנאי העבודה על הליקוי על פי פסיקת בית הדין היא בשיעור של 20% ומעלה. 

בהקשר זה אציין כי קביעה ש"קיים קשר סיבתי מסוים" אין בה מענה לשאלה אם קיים קשר סיבתי כפי שנקבע בפסיקה, דהיינו סבירות של מעל 50%.

5.         שאלה 2: לא תועבר אל המומחה הרפואי שאלה 2, שעניינה התשתית העובדתית שהוסכמה בין הצדדים. על פני הדברים, למומחה הרפואי אין את הידע להשיב לשאלה זו. 

6.         שאלה 3: תועבר למומחה הרפואי כלשונה. אין כל מניעה לבקש התייחסות של המומחה הרפואי לנתונים אלה, והשלכותיהם על הקשר הסיבתי.

7.         שאלה 4: תישאל בנוסח זה:

"בחוות דעתך  ציינת מספר מחקרים מהם עולה כי תכונות גנטיות הינן הגורם בעל המשמעות הרבה ביותר בתהליכים ניווניים בגב (לרבות מחקר בו נמצא כי אפילו חשיפה לויבראציות  קיצוניות כדוגמת נהגי מרוצים מקצועיים אינה גורם סיכון להתפתחות שינויים ניווניים או מחלת הדיסקים הבין חולייתיים).

כיצד באים לידי ביטוי מחקרים אלה בקביעתך לפיה אופי עבודתו של התובע  החמיר את מצבו הרפואי של התובע בשיעור של 33%, דהיינו כי מידת ההשפעה של תנאי העבודה על מצבו הרפואי של התובע היא בשיעור של 33%? גם בתשובה לשאלה זו תן נא דעתך כי השפעה משמעותית של תנאי העבודה על הליקוי על פי פסיקת בית הדין היא בשיעור של 20% ומעלה. 

8.         הצדדים יודיעו עד יום 26.3.2014 אם הצעת בית הדין מקובלת עליהם.

9.         בהעדר הסכמה, יגיש המוסד לביטוח לאומי עד למועד הנ"ל - 26.3.2014 - את תגובתו לבקשת רשות הערעור.